חיזוי מזג האוויר באמצעות כוס הסערה

 

    הולדתה של כוס הסערה היתה ללא ספק קשורה לשאיפה למצוא שיטה אמינה לחיזוי מזג האוויר. הכוס לא נוצרה מתוך דמיון גרידא, אלא היאמוצר בעל חשיבות רבה,אשר נועדלפתור בעיה חשובה של המאה ה19.

 

    הכוס זכתה בפופולריות רבה באנגליה באמצע המאה ה 19 בזכות אדמירל רוברט פיצרוי, אשר תיאר בספרו "מטרולוגיה מעשית של אדמירל פיצרוי" את היחסים בין המתרחש בתוך הכוס לבין מזג האוויר הצפוי.

 

להלן ציטוט מספרו:

    "כאשר זרימה אטמוספרית נעה בכיוון צפוני,הגבישים גדלים ומיצרים צורות המזכירות מחטי אורנים, עלי טקסוס או שרכים, אך כשהרוחות באות מהכיוון ההפוך, כל הקווים והצורות הסדירות מתערפלות בהדרגה ואז הולכות ונעלמות. לפני ובמהלך זרימה דרומית יורדים הגבישים לתחתית הכוס, עד שהם נמסים כמו סוכר בכוס המים."

 

רוברט פיצרוי חוקר את כוס הסערה

 

 
             בתקופתו של אדמירל פיצרוי חיזוי מזג האוויר היה אמפירי בלבד ולכן, כוס הסערה אשר הבטיחה לפחות מידה מה של דייקנות, זכתה בתשומת לב רבה. מכתביו של אדמירל פיצרוי ניתן אומנם להבין, כי הטרידה אותו העובדה שלא ניתן להבין מגדילת הגבישים דבר על עוצמת הרוח. כך הוא כותב:
 

    "תמיסה בתוך אמפולה השתנתה באופן מעניין כתוצאה משינוי כיוון זרימת האוויר, אך לא כתוצאה משינוי עוצמתו."

 

    בואו נסתכל ביחד על מקורות אחרים שנשכחו מזמן: בסיפרו " 30000  תגליות, הנחיות, ממצאים שימושיים ועבודות מחקר של ימינו",אשר יצא לאור בשנת  1885, נותן א.דלניוס מידע מדויק אודות יחס של חומרים בתוך תמיסה של כוס הסערה. כמו כן הוא מתאר שינוים שחלים בתוך הכוס בהתאם לשינויי במזג האוויר.

 

תמיסה שקופה =מזג האוויר בהיר; תמיסה עכורה = גשם

תמיסה עכורה עם כוכבים קטנים = סערה.

נקודות זעירות = ערפל, מעונן עם לחות גבוהה

"פתיתי שלג" = שלג בחורף, בקיץ מעונן ודחוס

"חוטים" בחלק העליון של הכוס = רוח

גבישים בתחתית הכוס = אוויר דחוס, כפור

כוכבים קטנים בחורף במזג האוויר בהיר - שלג ביום שני או שלישי לאחר מכן

כל עוד בחורף גדלים הגבישים יותר לגובה, כךהכפור יהיה גדול יותר

 

 

    לא ברור אם הממצאים הנ"ל הגיעו מאת אדמירל פיצרוי עצמו או האם מדובר בפרי המחקר של ממשיכי דרכו...

 

    עקב השתוללות של סערה עזה באיים הבריטים בשנת 1859, התחיל החצר הבריטי לחלק את כוסות הסערה שנודעו אז בשם Fitzroys Storm Barometers לקהילות דייגים באזור במטרה לידע אותם אודות מזג האוויר הצפוי לפני יציאתם מהנמל.
 
    אנשי התקופה ניסו לחזות את מזג האוויר על סמך מה שהם ראו בכוס הסערה. הם היו עדים להיווצרות גבישים בעלי צורות שונות, אשר נוצרו כביכול מכלום. בימים מסוימים לא הבחינו בשום התרחשות מיוחדת בתוך הכוס. חוסר קביעות זה העסיק אותם מאוד. הם החלו ליחס את ההתרחשות בתוך הכוס למזג האוויר העתידי ואז נולדה שיטה חדשה לחיזוי מזג האוויר...
 
    מאז חלפו כמעט 200 שנה ועדין לא מעט אנשים מאמינים שבעזרת כוס הסערה ניתן לחזות את מזג האוויר. הם לא מודעים לכך, שהכוח העיקרי הקובע מה מתרחש בתוך הכוס הינו ככל הנראה שינוים בטמפרטורה סביבתית. כמובן, אלו קשורים למזג האוויר, אך לא ניתן לצפות שנהיה מסוגלים להסיק מכך מסקנות אודות מזג האוויר העתידי...

 

    מהמתרחש בתוך הכוס אנו מסוגלים "לקרוא" את "תולדות הטמפרטורה" בלבד. כאשר בכוס נוצרים גבישים חדשים, ניתן מזה להבין רק שבדקות, שעות או ימים האחרונים ירדה הטמפרטורה. כאשר הגבישים נמסים בהדרגה והולכים ונעלמים, ניתן להסיג מזה מסקנה שהטמפרטורה עלתה. ההנחה הזאת הינה בהתאם למה שתיארו חוקרים יפנים בעבודת המחקר שלהם אשר פורסמה בשנת 2008 בכתב העת Journal of Crystal Growth במאמר

Pattern Formation of Crystals in Stormglass

 

    כל אלו לא יכולים להפחית את קסמה של כוס הסערה או לשלול את העובדה שהיא אכן שימשה לחיזוי מזג האוויר. ידוע שאדמירל פיצרוי הנ"ל, אשר נהג לרשום בפירוט את תוצאות ההתבוננות שלו במזג האוויר הסביבתי, ביצע את מרביתן של ההתבוננויות באמצעות מיקרוסקופ או זכוכית מגדלת עבה מאוד. ייתכן, כי התבוננות בכוס באמצעות מיקרוסקופ מאפשרת לראות את השינוים הבלתי נראים לעין שלפיהם אכן אפשר לחזות את מזג האוויר.
 
    ייתכן כי השינויים שחלים ברמה מיקרוסקופית יכולים להוביל להבנה טובה יותר ולתת לנו תשובה על שאילתנו "האם אפשר לחזות בעזרת כוס הסערה את מזג האוויר או לא."